החזיר, או כל בעל חיים לא אנושי שנידון לסבול ולהיות מוצא להורג בתעשיית הבשר, הביצים, החלב, הניסויים, העורות ותעשיות דומות, הוא ישות נעלמת. משמעות הדבר היא שקיומו הוא בלתי נראה ובלתי נתפס עבור בני התרבות האנושית באופן כללי.

פשע החמלה וחסד רדיקלי

06.09.2020 מאת: אורן בן יוסף

סיפורה של הפעילה הקנדית למען בעלי החיים – אניטה קרז'ניק, מזכיר מאד את סיפורה של ורוניקה במסע הצליבה של ישו. כשם שהאחרונה עמדה בין הקהל שצפה בדרך הייסורים של ישו לפני צליבתו, והגישה לו מטפחת על מנת לנגב את זיעתו ואת דמו, כך עמדה קרז'ניק והגישה מים לפיהם של חזירים נידונים למוות, על מנת להקל ולו במעט על ייסוריהם. לצורך מאמר זה – אין לי כוונה להשוות בין ישו ובין החזירים, אלא להתייחס דווקא למגישות העזרה ולמהות הפעולה שביצעו. הסבל של המובלים אל מותם הוא בלתי נתפס – מעבר למשאיות החמות, לצימאון ולבלבול, ישנם גם הצפיפות, החשיכה והרעשים שמגיעים מחוץ למשאית, שמהווים הקדמה מבעיתה לקראת הסיום הברוטלי והמחריד במשחטה.

פשע החמלה

משאיות ענק מובילות את החזירים המפוחדים ברחבי אונטריו, קנדה, אל הוצאתם להורג. בזמן שרוב הציבור לא רק שמתעלם ממשאיות אלו, אלא גם רוכש חלקים מגופותיהם של מי שהובלו עליהן, קרז'ניק ופעילים נוספים מקבוצת Toronto Pig Save מפגינים מול משאיות אלו, ומשקים את החזירים האומללים כאשר המשאיות עוצרות. לרוב מדובר בהיתקלות טעונה עם אותם נהגי משאיות, עד כדי כך שביוני 2020 נדרסה למוות הפעילה רייגן ראסל על ידי נהג משאית בפעולה דומה של הפגנה למען החזירים. קרז'ניק אמנם לא נפגעה במהלך מתן המים לחזירים, אך היא עמדה בפני תביעה על חבלה ברכוש. במילים אחרות -מתן המים לחזיר פגע, כך נטען נגדה, בתהליך הפיכתו לבשר. בסופו של דבר היא זוכתה מהאשמה מוזרה זו. 

'ישות נעלמת'

החזיר, או כל בעל חיים לא אנושי שנידון לסבול ולהיות מוצא להורג בתעשיית הבשר, הביצים, החלב, הניסויים, העורות ותעשיות דומות, הוא ישות נעלמת. משמעות הדבר היא שקיומו הוא בלתי נראה ובלתי נתפס עבור בני התרבות האנושית באופן כללי. אנחנו לא רואים את הפרה והתרנגולת בחייהן. ואפילו אם נעבור בסמוך לרפת – לא נראה באמת את הפרה במלוא חיו?תה, אלא יצור שכל מהות חייו נשדדה ממנו, ועכשיו נותר לו רק לרבוץ בצואה שלו ושל חבריו. במובן זה, הפרה אינה קיימת עבורנו אלא בגלגולה כמוצר צריכה במכולת או בסופר מרקט.

כאן בעצם מופיע הקרע הכפול בשיח זכויות בעלי החיים – לא רק שפעולות תיעוד סבלם של בעלי החיים במשקים מתארות בעצם עולם שלא קיים עבור הציבור הרחב, מה גם שיש פער בין הפרה עליה פעילות ופעילים מדברים, והסטייק עליו מדברים מנגד הצרכנים. שאלת בעל החיים כסובייקט היא לא רק שאלה נוירו-ביולוגית ופסיכולוגית, אלא גם כלכלית וצרכנית. כיצד נתייחס ליצור זה כסובייקט, אם אנחנו נהנים לצרוך את גופתו? 

צמצום הפער לעומת שחרור

בזמן שמטרתן של פעולות מסוימות למען בעלי החיים היא לצמצם ולסגור את הפער הזה שבין היצור החי והמוצר אליו הוא הופך, מטרתן של פעולות מסוג אחר היא שחרורו של אותו יצור חי ללא ניסיון בדיאלוג שכזה, או לכל הפחות – מתן עזרה כלשהי גם ללא היכולת למנוע את הוצאתו להורג. במילים אחרות – מול פעולות של הסברה ושכנוע בני אדם להפסיק לצרוך גופות של בעלי חיים כמוצרים, ישנן פעולות של שחרור בעלי חיים מתוך מתקני הכליאה בהם הם נתונים, או פעולות כמו הפעולות בהן קרז'ניק וראסל לקחו חלק – של מתן עזרה בסיסית, מים או מזון, למי שסובלים בדרכם להירצח. 


בנקודה זו עלינו להבין נקודה חשובה ביותר – לעולם לא נוכל לדעת בדיוק מה אותו יצור לא אנושי חושב, בין אם בסבל ובין אם בשמחה. גם אם נראה לנו שאנו בטוחים לגבי מהות הרגשתו, עלינו לזכור שגם את תחושותיהם של בני אדם אחרים איננו יכולים לקרוא במלואן, קל וחומר תחושותיהם של בעלי חיים לא אנושיים.

להציל חיים

עם זאת – קל להבין שבמקרים רבים אנחנו מבינים הרבה יותר מהם, בעיקר כאשר מדובר בתנאים בתוך עולם של יחסי כוחות מעשה ידי אדם. כאשר אני רודף אחר נמלה במקלחת, היא איננה יודעת שאני מציל אותה ממוות בטביעה. כאשר פעילים מצילים תרנגולות מלולים, אותן תרנגולות אינן מבינות מה מתרחש סביבן, ובטח שאינן יודעות שפעילים אלו מצילים למעשה את חייהן, וגם לאותם החזירים במקרים השונים בקנדה אין מושג לגבי הפעולות העיקשות להגן על חייהם. לפעולת ההצלה, אם כך – יש כמובן מטרה עיקרית אחת והיא הצלת חיים, אך שני ממדים שונים בהם היא מתקיימת – זה החברתי - תרבותי, בין בני האדם, וזה של החסד, מול היצור הלא אנושי. 


מתנדבת במקלט שיקומי

'חסד רדיקלי'

הממד הראשון הוא זה שמתנגד לאיטיותו של הדיון בנוגע ללגיטימיות של שחרור בעלי החיים. בעוד בני האדם מתווכחים בינם ובין עצמם אם ראוי להתייחס ליצורים לא אנושיים בכבוד, יש את הפעילים והפעילות ששוללים את הדיון המייגע הזה, שמתבצע בזמן שמיליונים מובלים אל מותם, ולא מחכים להסכמת הצד השני להצלת חייהם של הקורבנות. הממד השני, זה שבין בן האדם והיצור הלא אנושי, הוא המימד לו קראתי "חסד רדיקלי" בספרי חיה ללא תכלית (רסלינג, 2019). זהו מעשה שבו צד אחד הוא בעל כוח אינסופי לעומת הצד השני, והוא עוזר לו ללא שום צורך בהודיה או בהשבת טובה. ראסל, בטרם נדרסה למוות על ידי נהג המשאית שהוביל את החזירים אל מותם, לא קיוותה להכרת תודה מצד החזירים ולא עסקה בכך שאף אחד לא ישיב לה טובה על מעשיה לטובתם של החזירים.

כך גם פעילות ופעילים שיוצאים להציל בעלי חיים ממכלאות, אם בסתר ואם בגלוי, כפי שעושים פעילי Meat the Victims גם בארץ, יוצאים לעזור לבעלי חיים שלא רק שאינם מסוגלים להשיב להם טובה, או אפילו להודות להם, מה גם שלרוב הם אינם מבינים אפילו את מה שמתרחש סביבם. 

מעשה הגבורה הפשוט ביותר

מעשה החסד הרדיקלי הוא האנטיתזה לתרבות של אינטרסים וחישוב עלויות. מול פעולות אלו של אדישות לצרכיו ולאסונו של האחר, זו הפעולה של עזרה נחושה וחסרת שיקולים עצמיים. בתרבות של צריכה מוגזמת עד להתעלמות ממי שסובבים אותנו, מדובר אולי במעשה הגבורה הפשוט ביותר לביצוע – כזה שמשפיע ישירות על חייו של אחר. טבעונות היא הימנעות מתמיכה בכליאה, ניצול, שיעבוד והוצאה להורג. ראו את פעולת החסד הרדיקלית – זו של הושטת יד אמיתית לעזרה ולהצלת חיים. 


ספרו של הכותב – חיה ללא תכלית, פורסם בהוצאת רסלינג ב-2019.

לכתבות נוספות במדור

© כל הזכויות שמורות ל-Vegan-Friendly

אתר זה אינו תומך בדפדפן אינטרנט אקפלורר 7

עם זאת, תוכל לעדכן את הדפדפן שלך לדפדפן מודרני בקלות על ידי לחיצה על אחד הלינקים הבאים

Chrome Firefox Opera