איך הערכים שלנו למעשה מושפעים מהרגלים שלנו, ולא רק להפך, כפי שנהוג לחשוב. הסבר המושג דיסאוננס קוגניטיבי, ואיך מחקרים על אכילת בשר העידו שהפעולה עצמה מחזקת עמדות שמקטינות את בעלי החיים על הצלחת.

המעבר מ'למה' ל'איך' חלק ד': האם פעולות יכולות להכתיב ערכים?

01.10.2020 מאת: שלי אברט

הטקסט הקודם עסק בכח הרצון ובהיותו משאב מתכלה. שליטה העצמית שלנו היא רובד נפרד מהשאיפות העקרוניות שלנו, והראנו איך קיים קושי להוציא את אותן השאיפות לפועל.
כזכור, חוסר ההתאמה בין השאיפה ליכולת המימוש שלה קיים גם בתחומי חיים אישים (כדוגמת הגמילה מעישון), וספציפית הוא גם קיים לגבי הרגלי צריכה מחי - וכבר היום בין שליש לכמעט חצי מהציבור מביעים עמדות עקרוניות בעד ביטול צריכה מהחי.

דיסוננס קוגניטיבי

יש פיתוי מסוים להביט על אוכלי בשר המתנגדים לתעשיית הבשר ולבטל אותם בטענה שהם נוהגים בצביעות, אבל המונח דיסאוננס קוגנטיבי יהיה קולע יותר לתיאור הסתירה שהם חווים. דיסאוננס קוגניטיבי הוא המצב בו שני רצונות מתנגשים במקביל בראשו של אדם, באופן שיוצר מתח פנימי מעיק (אותו נהוג לייחס לצורך עמוק של כולנו להרגיש שאנחנו בני אדם עקביים, ביחסים הרמוניים בתוך עצמו ועם העולם). 

כמובן, הפתרון האמיתי היחיד למתח בין שני רצונות סותרים הוא ויתור על אחד הרצונות, אבל על פי רוב אנשים מסתדרים ללא זה, אלא בעזרת עמעום המתח.
אפשר לראות את עימעום הדיסאוננס בהמון תחומי חיים. במקרה של המעשנים, אלו ייטו לטשטש את המתח בין ההרגל השלילי לבין הרצון לא ליצור נזק עצמי בעזרת מיני אמירות מגוונות כמו "לפחות אני עושה ספורט, אז זה מתקזז", "זה לייט", "זה מוריד לי את הסטרס ולכן גם מועיל לבריאות", "אני חי כדי להנות (ולכן עישון הוא הגיוני)" ועוד.

כשהדיסוננס הפנימי הוא בין מעשה מסויים של אדם לבין  העולם הערכי שלו, טישטוש המתח עשוי ליצור תהליך עם השלכות משמעותיות לגבי ההעמדות שבהן האדם מחזיק. חשוב להבין, שבתהליך הזה לא מדובר בקרב בין שווים. צד ההרגלים יהיה חזק יותר, לעומת המימד הערכי שבנו.

הסיבה לכך היא שטישטוש המתח הזה, מטבעו, נוטה לקרות באופן שיאפשר לנו להרגיש שלמים עם עצמנו ועם ההתנהגות שלנו כפי שהיא. במילים אחרות, במאבק הזה "המוח שלנו נוטה להיות בצד שלנו"- לתת לגיטימציה להתנהגות שלנו, לעשות רציונליזציה.

התהליכים המנטליים הללו נעשים בתוכנו מבלי שנשים לכך לב באופן מודע, ובגלל זה הם לא נגישים לנו באופן ביקורתי. אנחנו לא חווים ביום יום שלנו את הסתירה העמוקה, או את הפתרון שלה. אנחנו פשוט מרגישים בסדר עם ההתנהלות שלנו.

תומס ג'פרסון

אולי ההמחשה הטובה ביותר ליכולת האנושית להחזיק במקביל שני רצונות סותרים, ולנהוג בדרך שמקבעת את המצב הקיים ונוגדת את האינטואיציות המוסריות, מגולמת באחד האבות המייסדים של ארה"ב, תומס ג'פרסון. בהצהרת העצמאות האמריקאית מבריטניה, כתב ג'פרסון את ההכרזה הידועה כי "כל בני האדם נבראו שווים, ובוראם העניק להם זכויות שאין ליטול מהם, ביניהן: חיים, חירות והחתירה אחר האושר". את המילים היפות הללו המחבר ניסח מאחוזתו בה החזיק בבעלותו מאות עבדים. 

ג'פרסון תפס את עצמו כאיש הנאורות, איש תרבות ותבונה, ובמובנים רבים הוא הקדים את זמנו. הוא עזר לשחרר את המושבות מעול המונרכיה הבריטית, עיצב את האופן שבו דת מופרדת מפוליטיקה במוסדות האמריקאים, והושפע רבות מהוגי עידן הנאורות הצרפתים ברוח חירות, שוויון ואחווה. לקראת סוף חייו גם הגה תוכנית לאומית לאמנציפציה הדרגתית של עבדים, אבל כשזה נגע אליו באופן אישי, הוא לא הצליח לעשות את הצעד קדימה. 

במקום, הוא בחר בסוג של "אדונות נאורה" שבה הוא שילם שכר לחלק מהעבדים שהיו חוקית בבעלותו, וכתב בגנות שימוש בשוט שהיה מקובל בתקופה כאמצעי משמעת, ובזכות שימוש בתמריצים חיוביים במקום.

"פתרון" ללא שינוי

אפשר לחשוב על ההקבלה ליחס כלפי בעלי חיים בהווה, ועל האופן שבו רבים צורכים "ביצי חופש", או "עוף אורגני". בחירה בשיפור תנאי הגידול ללא האתגור הרדיקלי של השיטה הדכאנית משרתים את  הצורך לפתור את המתח בין הערכים להתנהגות. 

"פתרון" נוסף לא מצריך שינוי התנהגות, אלא רק גיוס דרכים להצדקתה. שורת ההצדקות היא ארוכה ויצירתית, וכל טבעוני מכיר אותה היטב:  "ככה זה בטבע", "אני חייב חלבון כדי לשרוד", "שחיטה כשרה פחות אכזרית", "האדם הקדמון", "מה עם הילדים בסין?", "בשביל זה אלוהים ברא אותם!", "גם לפטרוזיליה כואב כשחותכים אותה", ועוד ועוד. עם רציונליזציות כאלוו תחושת אי הנוחות פחות מורגשת. 

הנקודה שחשוב להדגיש - ההצדקות שיש לאנשים רבים צורך לגייס כדי לספק הסבר להתנהגות שלהם, מצליחות לשכנע אותם. "פתרון" הפער הוא באימוץ ההצדקה בתור העמדה האמיתית של האדם.
או בנוסח מעשי יותר: כפועל יוצא של הקושי לגייס את המשאבים לשבור את הרגלי הצריכה הנוחים והאהובים, היא הופכת לפחות נוראית.

התהליך הזה נשמע אולי מופרך, אבל גם הפעם הנושא נבדק בתנאי מעבדה, כולל באופן ממוקד בהקשר של צריכת בשר והשפעת הפעולה על העמדות שמביעים הנבדקים. 

בניסוי אחד, חוקרים חילקו לשתי קבוצות נחקרים שמילאו סדרת שאלונים, קבוצה אחת קיבלה לנשנוש אגוזי קשיו והשניה קיבלה חטיף בשר פרות. כל המשתתפים קיבלו שאלות לגבי המעמד המוסרי של בעלי חיים ממינים שונים - כולל פרות. באופן עקבי אלו שאכלו את הבשר הביעו עמדות לפיהן פחות מינים של בעלי חיים זכאים למעמד מוסרי, ובאופן מובהק עוד יותר פרות דורגו כפחות זכאיות להתחשבות מוסרית.

מחקר דומה הראה שבעלי חיים שמקוטלגים חברתית כ"חיות מאכל" נחשבים כאלה עם "פחות שכל/תודעה" (הביטוי היה less mind), באופן שמרמז שלאנשים היה צורך להצדיק את דווקא הצריכה שלהם.
כמו כן, לאחר שהזכירו להם שבעלי חיים סובלים בתעשיית הבשר, אוכלי בשר נטו להביע עמדות המייחסות לבעלי חיים פחות יכולות מנטליות, זאת לעומת קבוצת אוכלי בשר שלא קיבלה את התזכורת הזו.

המחקרים הללו (ורבים נוספים העוסקים בתחומי חיים שאינם צריכה מהחי) שוב ושוב ממחישים את תיאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי, כשהם מעידים עד כמה חזק הצורך שלנו ליישב את חוסר ההלימה בתוכנו.

למעשה הם מעידים איך עצם המעשים שלנו משפיעים על עיצוב הערכים שלנו, ואיך לאו דווקא הערכים שלנו הם שמכתיבים את המעשים, כפי שמקובל להאמין.

התנהגות משפיעה על ערכים

ההבנה שההתנהגות שלנו משפיעה על עולם הערכים שלנו היא אחד הטיעונים המשמעותיים ביותר בעד יוזמות הנגשה. בעצם, הדרך לליבו (וראשו) של טבעוני עוברת גם דרך הבטן. 

ההפיכה של מוצרים טבעונים לזמינים בכל סופר, לאטרקטיביים ולמגרים, הופכת את הצריכה שלהם לנפוצה יותר - וככל שאדם נחשף ליותר חוויות מדהימות של קולינריה מהצומח, הוא פחות "צריך" לעשות רציונליזציות מדוע לגיטימי לצרוך מהחי. ככה מתאפשר לו להביט בצורה מוטה פחות על המציאות הקשה של בעלי החיים, ולטפח את היסוד המצפוני שבו.

בשלב הזה מתרחש שינוי ברובד נוסף - התהליך האישי הזה של הפחתת התלות במוצרים מהחי, על שינוי הפרספקטיבה שזו יכולה לחולל, קורה במקביל אצל המון אינדיווידואלים, ואלו ממשיכים לחזק זה את זה, ולהעצים עוד יותר את תהליך הסרת החסמים בדרך לטבעונות. על כך בטקסט החותם של הסדרה.

לכתבות נוספות במדור

© כל הזכויות שמורות ל-Vegan-Friendly

אתר זה אינו תומך בדפדפן אינטרנט אקפלורר 7

עם זאת, תוכל לעדכן את הדפדפן שלך לדפדפן מודרני בקלות על ידי לחיצה על אחד הלינקים הבאים

Chrome Firefox Opera