יש פה בשורה מעניינת וטעימה לטבעונים ולא טבעונים כאחד. תחליפי הבשר נטולי טעמי לוואי, הירקות מככבים בטעמים, אסיה במיטבה שכן מתכתבת עם חך ישראלי- אין תחושת 'זרות' במנות.

Miss V

06.07.2022 מאת: עדי רוזנשיין
תגיות , , , , ,

פרי האהבה - מיס וי

השבוע האחרון של יוני היה מלא באהבה. התהלכתי לי על ענן פוסט הנישואין שלי ושל בן זוגי והרגשתי שכל מי שפגשתי השבוע נתן סימן לאהבה.

כל ציוץ של ציפור, כל ליטוף של רוח קיץ, כל הודעה ושיחה של מזל טוב וברכה ואמרתי לעצמי- איזה מדהים יכול להיות, אם כולנו נחוש את התחושה הזאת, של אהבה- כל הזמן.

שאני מדבררת טבעונות, אני מדבררת אותה כקולינריה של אהבה. כי מאחורי הכוונה הזו של בחירה באורח חיים צמחי, או אפילו רק בארוחה אחת צמחית באותו היום- בחרנו באהבה: לגוף שלנו, לכדור הארץ ולבעלי החיים. בחרנו בטוב. זה מרגש, והנפש- בין אם אנחנו מבחינים בזה או לא- חשה בזה.

בעיצומה של כל האופוריה הזו- ליאור, חברה יקרה שלי הציעה- יש מקום אסייאתי טבעוני חדש, רוצה לעשות עליו ביקורת?

שמעתי אסייאתי = אמרתי כן. קודם כל אומרים כן שזה מגיע לאסיה ואוכל. קומבינציה שלא ידוע לי שאפשר לסרב לה.

אחר כך שוחחתי קלות עם בת הזוג של לירון, מקים המסעדה, וקבענו להפגש.

למקום קוראים 'מיס וי'. אני כבר אוהבת שיש פה התייחסות נשית.

כרגע, המקום מוציא מנות במשלוח בלבד, אם כי הזוג הזה כזה מתוק שחבל לי שלא כל אחת ואחד מכם יזכה להכיר אותם. 

בני הזוג= לילי ולירון. לילי אשת שיווק, לירון הוא שף מוערך ומוכשר ומבין השפים החלוצים בישראל שפיתחו את הנישה האסייאתית עוד הרבה לפני שכולנו הטבענו 'סושים' בתוך קוקוטי סויה נאבקים עם צ'ופסטיקס. את מסעדת וונג שלו ברחוב רוטשילד בתל אביב, רובנו מכירים.

ביחד, באמנות ובחופש יצירתי הם יצרו את הפלא הזה שנוגע במספר מטבחים אסייאתים בתפריט אחד. 

הזוג הזה מסתכל אחד לשנייה בעיניים מאוהבות. ממקום של הכלה, תקשורת וחיבור מיוחד ואת כל הדבר הזה הרגשתי בכל מנה שאכלתי. בחיי.

מילה אחרונה על רומנטיקה ואני מבטיחה שאני מתקדמת לתפריט: לירון ולילי (או כמו שאני אוהבת לעשות הלחמי זוגות סטייל בראנג'לינה- לילירון) הכירו בתקופת הקורונה, לירון שף לא טבעוני, לילי טבעונית. לירון עשה סלטות באוויר כדי להכין לה ארוחות שישבו את לבה. וכך היה. והיה כל כך טעים, שהסלטות האלו לא נשארו בשלב החיזור והפכו להיות עסק אמיתי שמביא איתו בשורה חדשה, מרגשת ולא מתיימרת להיות שום דבר אחר שהיא לא. 

זהו. בואו נדבר על מזון:

ראשית השבח לאל- תפריט עם מספר הגיוני של מנות. הרבה מנות בתפריט מבלבלות אותי כסועדת, אני עלולה לחוש פומו (fomo- fear of missing out), אני עלולה לעשות בחירה שאני לא שלמה איתה, אני עלולה להזמין יותר ממה שבא לי או שאני יכולה להכיל, קשה לי לקרוא הרבה שאני רעבה כי בלוטות הטעם מתחרות על הקשב והריכוז שלי. כאן? 12 מנות - 6 ראשונות (לא קטנות!) , 6 עיקריות. כל אחת בצבע שתואם את מדינת המקור, עם טוויסט של לירון וספווילר: כל אחת עשויה נהדר.

מה אכלתי:

אגדשי טופו - שלמות. הטופו רך אבל לא מדי, דפנותיו בול. הציר הוא ציר מבורך של דאשי צמחי שמעולם לא פגש דג. בתוכו מגורד צנון יפני, בצל ירוק, שומשום. אני טוענת שככל שהמנה פחות מורכבת- כך אני מרגישה את טיב איכותה. ובמקרה הזה, על הוואן כמו שאומרים- הבנתי הכל. האגדשי טופו הכי טעים שאכלתי עד כה, בארץ ובעולם.

נמשיך לסלט אטריות סובה. אטריות הסובה כובשות את המטבחים ותודה לאל על כך. אין נפלאה מהכוסמת והטעמים המיוחדים שמשתלבים איתה זו חגיגה לחך. ספציפית פה זו לא הייתה חגיגה אלא רייב- האטריות מגיעות עם ירוקים חלוטים כמו ברוקולי, זוקיני, מלפפון יחד עם כוסברה והרוטב על בסיס טחינה יפנית, שמן שומשום, שום ועוד רבים וטובים. סלט בטמפרטורת החדר, טעים מאוד. מתלבטים שרוצים ללכת על בטוח- זו המנה שלכם.

באן- חובבי הבשרים, זו בשבילכם. אני, (קוראי הביקורות הקודמות שלי יודעים היטב)- לא הייתי אישה של בשר משום שלא יצא לי לחוות אותו. בגיל שש כבר תם תפקידו בחיי והופס עברו להם יותר מ25 שנים ויש לי אפס זיכרון או געגוע אליו. הבאן טעים, נימוך, ממולא בצלי מפורק של 'בשר' צמחי שתובל היטב עם פטריות. מגיעים שניים כאלו במנה. משביע, טעים- דומה לבשר? אני לא יודעת להגיד. האיש שישב מאחורי סיפר שכן בהתלהבות ואני מאמינה לו.

דים סאם- זה אחד מעניין. ראשית הדים סאם עשוי טוב. לא תמיד אנחנו זוכים לזה במטבחים האסייאתים בישראל- לעיתים אני מרגישה שהאיזון בין הבצק למילוי מופר וכאן זה לא קרה. שנית, המילוי עשוי מצלי פרי הג'קפרוט שמתובל באבקת פטריות. לפני הביס נסחט על חבורת הדימאסמים ליים טרי- הטעם היה וואו, נהנתי מכל רגע, זו החוויה הראשונה שלי עם ג'קפרוט ומסתמן שלא האחרונה אם זה תלוי בי. טעמים בשריים ומעט פיקנטים גם כן לחובבים.

פאד קפאו- אטריות אורז ועליהן עשבים, קראנצ'ים ירוקים כמו באקצ'וי וברוקולי, בוטנים וראגו בשר שהוא לא בשר. מנה פרשית, קיצית, משביעה. אוהבת שהטעמים הטבעיים הם אלו שנותנים את הטון למנה. פשוט וטוב

קארי קוריאה- טוב זה סיפור של ממש. יום הביקור שלי אצל לילירון ב'מיס וי' היה כמה ימים לפני יום השנה לפטירתה של סבתא שלי. לירון שמר את המנה הזו לסוף כי סיפרתי לו שסבתא שלי הייתה מכינה מרק פרסי חמוץ חמוץ עם מנגולד ולימון פרסי שחור. בלי הכנה, טעמתי את המרק/תבשיל הזה ופתאום הכל צף. התמלאתי בדמעות. היד הטובה שלה במטבח, הצחוק שלה, החיוך, החיוביות, האהבה המסורה עד הרגע האחרון. כל מה שהיה קשור לסבתא שלי היה טוב. גם עכשיו שאני כותבת, אני בוכה. שאוכל מביא אותך למקומות כל כך רגשיים, אתה יודע שמי שעשה אותו בא עם כוונה. 

המנה כאמור נקראת קארי קוריאה ועשירה בטעמים ירוקים, חמצמצים שאפשר מעט להתבלבל, לא יודעת איך- אבל אפשר- שמדובר במטבח הפרסי. ואם זה לא היה ברור עד כה- היא נהדרת, מומלצת, עשירה בטעמים אבל עדינותה נשארת.

קינוח - בננה לוטי. אחלה של קינוח, קלאסיקה טעימה. מאוד בנני, עליו קרם קוקוס סמיך שמזכיר חלב מרוכז שאהבתי פעם מאוד. הגרסה הזו נהדרת בפשטותה ולא גונבת את ההצגה ליתר המנות כפי שאני תופסת שקינוח צריך להיות. מתוק עדין ורגוע.

ולסיום סיומת: ממליצה להזמין לגמרי. יש פה בשורה מעניינת וטעימה לטבעונים ולא טבעונים כאחד. תחליפי הבשר נטולי טעמי לוואי, הירקות מככבים בטעמים, אסיה במיטבה שכן מתכתבת עם חך ישראלי- אין תחושת 'זרות' במנות. זוגות, חברויות ומשפחות "מעורבים"- זה מקום נהדר להינות מכל החבילה הקולינרית. גם ללא גלוטנים יסתדרו יופי ובאמת שאחלה של חוויה וזוג שמשמח לתמוך בעשייה שלו.

 

לאתר האינטרנט של Miss V

לעמוד האינסטגרם של Miss V

לדף הפייסבוק של Miss V

 

© כל הזכויות שמורות ל-Vegan-Friendly

אתר זה אינו תומך בדפדפן אינטרנט אקפלורר 7

עם זאת, תוכל לעדכן את הדפדפן שלך לדפדפן מודרני בקלות על ידי לחיצה על אחד הלינקים הבאים

Chrome Firefox Opera